באותו בוקר שחור של שבת, עם פלישת המחבלים לבארי, נלקחו ליאל ובני משפחתה כבני ערובה מביתם. הם הובלו יחד עם אזרחים נוספים לביתה של פסי כהן בקיבוץ, שם התחולל אחד הקרבות הקשים והמורכבים ביותר של אותו יום. הבית הפך למוקד לחימה עז בין כוחות צה”ל לעשרות מחבלים שהשתמשו בבני הערובה כמגן אנושי.
בתוך התופת הזו נרצחו סבה אביה ואחיה עומרי, בעוד ליאל נותרה לכודה בבית שעלה באש במהלך חילופי האש הכבדים.
במשך שבועות ארוכים לאחר הטבח, גורלה של ליאל לא היה ידוע והיא הוגדרה כנעדרת. לפני הזיהוי הסופי, קיימו מוקיריה טקס פרידה סימבולי שבו הונחו חפציה האישיים בארון, עד שלבסוף הגיעה הבשורה המרה על זיהוי שרידיה. רק אחרי 45 ימים של חיפושים הצליחו לזהות את השאריות שלה, והן נקברו יחד עם אותן בובות שליוו אותה.
ליאל זכורה כילדה מלאת שמחה, חיונית ואהובה, שהייתה חלק בלתי נפרד מהנוף האנושי של הקיבוץ.
יהי זכרה ברוך 鹿
*המלחמה* באיראן ובלבנון *לפני כולם*
https://chat.whatsapp.com/HBOkKqedMqD5b7K5t5vnJq
never again
שבת שלום/חברים, חשוב ביותר שנקרא ונחתום על הצעת החקיקה הנ”ל, שעדיין זוכה לתמיכה מוגבלת, אך תקל מאוד על חייהם של יהודי ברזיל! חתמו! תמכו!!!! שתפו!!!!
worldjornalistaandrehmendan.online
#נדרהמנדהה #Israel #andrehmendanhanettodasilva #jornalismo #judaísmomessiâniconãoexiste

Deixe um comentário